גז"ד נוסף למורשע בעבירות נשק -מכירת אקדחים דמויי עט ורמונים בין היתר לסוכנים משטרתיים סמויים

לראשונה, מכר הנאשם ביום 19/9/09, אקדח דמוי עט למוהאדי בדארנה תמורת 1,500 ש"ח.

ביום 20/10/09, מכר הנאשם לשני סוכני משטרה סמויים אקדח דמוי עט וכדורים, תמורת 1,700 ש"ח. את האקדח הזה וכדורים הביא למקום בו נמסר לידי סוכן משטרתי, אמיר נעאמנה, בן דודתו של הנאשם.

בהמשך, סיכם הנאשם עם אחד משני סוכני המשטרה ש"הופעלו" בתיק זה, למכור לו אקדחים בצורת עט וכלי נשק נוספים, וביום 3/11/09, סיכם למכור לו אקדחים דמויי עט ושני רימונים.

באותו היום נפגש הנאשם עם הסוכן המשטרתי והראה לו כי ברשותו רימון ואקדחים דמויי עט וביקש לקבל את התמורה המוסכמת בסך 8,200 ש"ח.

בזמן שהסוכן מתמהמה בספירת הכסף, נעצר הנאשם ע"י שוטרים כשברשותו רימון וחמישה אקדחים דמויי עט (ראו התמונות ט/3).

בתום הליך של גישור שנערך בפני, הודה הנאשם ביום 28/1/10, במסגרת הסדר טיעון - שלא כלל הסכמה לענין העונש - בעובדותיו של כתב אישום מתוקן (ת/1) והורשע בביצוע 3 עבירות (בשלושה אישומים שונים) של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) למחוק העונשין ו- 3 עבירות (בשלושה אישומים שונים) של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין.

מתסקיר שרות המבחן עולה כי הנאשם, רווק כבן 19, בוגר 11 שנות לימוד, גדל במשפחה נורמטיבית ולא סיים חוק לימודיו הואיל והתעוור בעין אחת בעקבות פגיעה במשחק כדורגל ואח"כ גם נחבל בידו.

הנאשם הודה במעשיו, הביע חרטה, וטען בפני קצין המבחן כי ביצע את העבירות בשל איומים מחד גיסא, והבטחה לתמורה כספית מבן דודו, אמיר נעאמנה, שותפו לאישום השני מאידך גיסא. (כאמור, על פי המתואר באישום זה, לבקשת הנאשם, הביא אמיר ברכבו למקום המפגש את האקדח דמוי העט והכדורים אשר נמסרו לסוכן המשטרתי).

הנאשם הציג בפני שרות המבחן גישה קורבנית הנעוצה בנכויותיו  ונשירתו מספסל הלימודים, השתמש במנגנוני הגנה של השלכה וקושי בהתחברות רגשית, ותירץ את עבירותיו בפעולה נכפית ולא נשלטת על ידו.

לפיכך, שרות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית לגביו אך, בהעדר עבר פלילי ובהינתן המטענים הרגשיים הקשים עמם מתמודד הנאשם, המליץ כי - במידה ויאסר - ישולב במסגרת שב"ס, בתוכנית טיפולית המתאימה למצבו.

ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו הכתובים וכן בטיעונו בעל פה, את חומרת העבירה של סחר בנשק, העלול להגיע לידיים עוינות או פליליות ולפגוע ללא אבחנה גם באנשים תמימים.

כן ביקש הוא לדחות טענת הנאשם כי נאלץ או הושפע על ידי בן דודו לבצע את העבירות, הואיל והנאשם חזר על מעשיו 3 פעמים והפגין יכולת לספק מגוון של כלי נשק, תמורת רווח כלכלי. (אמנם מעיון בתמונת הרימון (ט/3) עולה הרושם כי מדובר ברימון מאולתר אך, אין הדבר מעיד על סכנה נמוכה ממנו והרי הנאשם הודה כי רימון זה הוא נשק שבכוחו להמית אדם - סעיף 4 לעובדות האישום השלישי).

ב"כ המאשימה ציין כי מדובר במקרה זה בסיכון מיוחד כיוון שכלי הנשק דמויי העט אינם נראים ככלי נשק ומטרתם ברורה, להגיע לעולם התחתון או לגורמים עויינים, כשתפיסתם ע"י רשויות האכיפה קשה במיוחד.

ב"כ המאשימה הפנה לגזר הדין שהושת - על פי הסדר טיעון - על ידי עמיתי, ס. הנשיא, כב' השופט א. שיף, בת.פ 18430-11-09, על אמיר נעאמנה, בן דודתו ושותפו של הנאשם באישום השני, ביום 14/1/2010 (ט/1).

בגזר דין זה נגזרו על אמיר - לבקשתם המשותפת של הצדדים - שנתיים מאסר בפועל והופעל מאסר מותנה בן שנה, חציו במצטבר, סך הכל 30 חודשי מאסר בפועל.

שני הצדדים הדגישו שם, כי אף שמדובר במקרה בודד של מכירת נשק, בעברו של אמיר היתה כבר הרשעה אחת באותו תחום, ממנה נבע המאסר המותנה וכן הרשעה בעבירת אלימות.

בהתחשב בנסיבות הנ"ל כיבד עמיתי את הסדר הטיעון וגזר על אמיר את העונש המוסכם על הצדדים. 

בהפנותו לפסיקה עניפה, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך בשל ריבוי עבירותיו וקנס משמעותי בשל הרווח הכלכלי אותו רצה להפיק, וזאת למרות העדר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעונו את גילו הצעיר של מרשו, הודייתו המיידית בחקירה ואח"כ במסגרת הליך הגישור, ואת נסיבותיו האישיות כפי שתוארו בתסקיר שרות המבחן.